5 המשחקים המוצלחים של שנת 2011 – מקום 5

מאז שאני מלווה את תרבות משחקי הוידאו שמתקיימת ברשת, אחד המנהגים הנפוצים ביותר כמעט בכל ספֵרה שבה יוצא לי לבקר הוא לפרסם רשימות סיכום מרגיזות בסוף השנה. זה כמובן לא משהו שאקסקלוסיבי לקהילת השחקנים, והוא לעוס בכל תחום עיסוק אחר שאתם יכולים לעלות על דעתכם, אבל הוא נכנס חזק במיוחד בכל מה שקשור למשחקי וידאו. עושה רושם שכל מי שעוסק במלאכה הזו פשוט אוהב לסכם דברים ברשימות. בתור אחד שמתרגז מהנושא הזה כל פעם מחדש, החלטתי השנה להרגיז גם אתכם, ואציג להלן את הרשימה המצומצמת של חמשת המשחקים שבעיני התעלו על האחרים וראויים להקרא הטובים ביותר של שנת 2011, לצד הסבר קצר על כל משחק.

לפני שאני אתחיל לבלבל את המוח על משחקים, שני עניינים שחשוב שתקחו לצומת לבכם כאשר אתם מתלהמים על תוכן הרשימה:

  • אני זה אני, והרשימה הזו היא שלי. אם משחק נכנס אליה, פרט לכך שבוודאות נהנתי ממנו מאוד, אני גם חושב שראוי שאתם תתנו לו נסיון. אם ניסיתם, שיחקתם ולא נהנתם – חשוב שתכתבו את זה בתגובות כדי להזהיר אחרים שהטעם שלי התערער עם השנים.
  • זמן זה לא המשאב הזמין ביותר עבורי כרגע (מן תקופה כזאת – אני מעריך שבקרוב העניין הזה מעט ישתפר) ולכן לא שיחקתי בכל משחק שיצא השנה. העדיפות שלי היא לשחק במשחקים שמראש אני יוצא מנקודת הנחה שאהנה מהם במידה מסוימת. זו הסיבה שהנוכחות של משחקי יריות, למשל, ברשימה היא יחסית דלילה.

5. Gemini Rue

משהו חיובי עובר על תעשיית משחקי הפוינט & קליק. אז נכון, לוקאסארטס זנחו את התחום כשראו לאן הוא מתקדם (או לא מתקדם) לפני כמה שנים טובות, ונכון שמשחק ההמשך של The Longest Journey בייש את שמה של אפריל ראיין, אבל לי יצא לחוות לפחות חמישה משחקים מהז'אנר הנושן הזה שיצאו בשלוש השנים האחרונות וגם היו טובים, חלקם גם טובים מאוד. השנה, הטוב שבהם היה משחק אינדי שזכה לתשומת לב רבה יחסית והוא נקרא Gemini Rue.

המשחק מתרחש בעתיד אפרורי, בו בני האדם הקימו מושבות רבות והתפרסו על מערכות רבות בגלקסיה. העלילה מתחילה במערכת כוכבים שנקראת ג'מיני (Gemini, ומכאן שם המשחק), בה ישנה דריסת רגל משמעותית של ארגון פשע (מאוד אמורפי) שנקרא בוריוקודן (Boryokudan), השולט במתרחש בזכות כמות משאבים גדולה והטמעה של סם ממכר במיוחד שנקרא 'מיץ' בקרב יושבי המערכת. השחקן משחק שתי דמויות שנקלעו לשתי סיטואציות שונות: הראשון, לשעבר מתנקש בצבא וכיום שוטר בשירות הבין-לאומי שנקרא עזריאל אודין (Azriel Odin) שנשלח לחקור את הפשיעה בברקוס (אחד הכוכבים בג'מיני), ואילו השני, Delta-Six, הוא אסיר במוסד שמהותו לא ברורה, ושזה עתה נמחקו לו הזכרונות. ישנה נגיעה במוטיבים רבים יחסית לאורך המשחק, אבל הנושא המרכזי שנחקר הוא הזהות וערכּה.

גם בשנת 2228 עדיין עושים גרפיטי

אותי המשחק שבה מהרגע הראשון: את הדקות הראשונות בו מעבירים בעיר גשומה וקודרת שמתוחזקת ע"י אווירה עתידנית, בנסיון להבין איך המכניקה עובדת ומה בכלל אמורים לעשות. ממש 'High-tech and low-life'. הגרפיקה רחוקה שנות אור ממה שהורגלנו אליו בשנת 2011, וגם לא ממש קרובה לסטנדרט שמציבים משחקי אינדי אחרים, אבל בדיוק בנקודה הזו מסתתר לדעתי סוד ההצלחה של המשחק – האטמוספרה הקודרת נשמרת לכל אורך המשחק, ומקבלת גב מהגרפיקה ומיתר האלמנטים שבונים את המשחק: הדמויות (והדיבוב המצוין שלהן), שניכר שכל מילה שיוצאת להן מהפה נכתבה בקפידה, הנרטיב הייחודי (שכאמור קופץ מסיפור אחד למשנהו), ובעיקר מהעלילה המצוינת, ששואבת הרבה מהסייברפאנק הקלאסי ומצליחה (בדרך-כלל) להמנע מהקלישאות שמאפיינות את הז'אנר והספיקו להשחק זה מכבר.

"תפסיקו לפרמט אותי!"

המשחק הזה הוא דוגמא מצוינת לכך שלא צריך גרפיקה יוצאת דופן בשביל לספר סיפור, שמשחקי מחשב יכולים להיות פלטפורמה מצוינת לזה, ושגם ז'אנרים שהוספדו ראויים לפעמים לצומת לב ובהחלט לא תמיד מאכזבים. בכנות, המשחק הזה לא נופל באיכות ובחוויה כמעט מאף משחק שיצא לי לשחק השנה, וזה על-אף שלסיים אותו לוקח שעות בודדות.
מומלץ בחום לשחקנים ותיקים שמתגעגעים קצת לפוינט אנד קליק, וגם לחדשים יותר שרוצים לנסות משהו חדש.
אה, וכמובן לכל אלה שאהבו את Cowboy Bebop.

ובנוגע לרשימה – המשך יבוא…

רוצה לשתף?Share on Google+Tweet about this on TwitterShare on Facebook

3 תגובות על הפוסט “5 המשחקים המוצלחים של שנת 2011 – מקום 5

  1. אחלה פוסט, קריאה מעניינת מאוד.
    אם כי היה נחמד אם היו עוד כמה תמונות לאורך הפוסט שיראו את האווירה כמו שתיארת אותה..

  2. פינגבאק: משתמש אנונימי (לא מזוהה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים